סעיף אחד קטן חושף את האמת הגדולה על תקציב המדינה

הסיפור המרכזי של חוק ההסדרים ותקציב המדינה שנידון היום בממשלה נחשף כולו בסעיף אחד קטן. זהו סעיף 6 בפרק שמופיע תחת הכותרת המבטיחה "שיפור ההון האנושי בישראל" בטיוטת חוק ההסדרים שפרסם משרד האוצר. סעיף 6 מתייחס ליעדי השיפור בתעסוקה וקובע דבר מאוד פשוט: "מימוש היעדים ייעשה בכפוף ליעדים הפיסקאליים". בעברית, הכוונה היא שההשקעה התקציבית בתכנית – שספק אם יש נושא יותר בוער ומרכזי לטיפול בו במשק הישראלי – תהיה צנועה מספיק כדי שלא תיפרץ מסגרת התקציב הכוללת.

זה סעיף מוזר מאוד. ראשית, לא ברור מה הצורך בו, ולו משום שאין שום התייחסות לגובה התקציב שהאוצר מתכנן עבור הכשרה מקצועית או פעילות יזומה לעידוד יעדי התעסוקה. שנית, הוא לא מופיע בשום מקום אחר בעשרות התכניות שפרסם משרד האוצר. למעשה, יש משהו מעט פרוידיאני בבחירה הזו של משרד האוצר, משום שמכל שלל התחומים שהמדינה עוסקת בהם, תחום התעסוקה הוא אחד המוזנחים ביותר מזה כשני עשורים. דווקא משום כך, הוא מהווה את אחד האתגרים המרכזיים של המשק הישראלי בשנים הקרובות, עובדה שמשרד האוצר עצמו חוזר עליה שוב ושוב.

אלא שההזנחה היא לא תוצאה של טעות, אלא של מדיניות. בהשוואה בינלאומית, אנחנו בישראל משקיעים כ-0.17% מהתוצר השנתי שלנו בכלי מדיניות לעידוד וסיוע ביציאה לעבודה ומציאת עבודה, כמו הכשרות מקצועיות, מעונות יום, מענק עבודה וכדומה. ממוצע המדינות המפותחות הוא 0.52% תוצר, והמדינות המובילות בנושא, כמו דנמרק, שבדיה ופינלנד, כבר משקיעות מעל ל-1% מהתוצר. בתרגום לשקלים, המשמעות היא שיש פער של כ-4.5 מיליארד שקל בשנה, כל שנה ובמשך שנים ארוכות, בין ההשקעה שלנו להשקעה הממוצעת ב-OECD ופער של כ-12 מיליארד שקל בשנה, כל שנה, בינינו לבין המדינות המובילות בתחום. זה הפער שבגללו אין מספיק מעונות יום ושהסבסוד להם הוא חלקי, שאלו שכבר יוצאים לעבוד כדי להפסיק להסתמך על קצבאות לא מקבלים הכשרה מקצועית ומשתכרים שכר שלא מאפשר מחיה בכבוד, וזו הסיבה מדוע במשך שנים המעסיקים מתלוננים על מחסור בעובדים מקצועיים בתעשייה.

פער התקציב הזה הוא תוצאה ישירה של מדיניות שהיעד המרכזי שלה הוא לא השירות לציבור, אלא הורדת היחס בין סך כל החוב הממשלתי לסך כל התוצר. זו מדיניות המעדיפה לשמור על הגרעון הפיננסי גם על חשבון הרחבת והעמקת הגרעון החברתי. זו אותה מדיניות שהוביל את משרד האוצר להציג מסגרת תקציב קמצנית לשנה הבאה, בה הבחירה היחידה היא בין קיצוץ קטן לקיצוץ גדול, והתוספת לעומת השנה הנוכחית היא חלק מהטייס האוטומטי המבוסס על גידול האוכלוסיה ושינוי מחירי המוצרים שהממשלה קונה. למעשה, התוספת המשמעותית היחידה היא למשרד הבטחון, ולעומתו הזקנות והזקנים יישארו במסדרון, התלמידים ימשיכו להצטופף בכיתות, הפקקים יתארכו והפערים התרחבו.

שכן, "שיפור ההון האנושי בישראל" זו רק דוגמה אחת. חוק ההסדרים והתקציב עצמו יוצרים ביחד תנועת מספריים שלא תאפשר תקציב לפיתוח שירותים ציבוריים חדשים ותיקון הליקויים בקיימים. סעיף 6 בפרק "שיפור ההון האנושי" רק חשף במילים ברורות את מה שמופיע לאורכו ולרוחבו של תקציב המדינה לשנה הבאה: מבחינת האוצר, זו לא ממשלת שינוי. זו ממשלת קפאון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s